ג'יימי סמארט: האיש והדובי

במבט ראשון Bear נראה כמו משהו שמתאים לילדים בני 8 לכל היותר, אבל זה לפני ששמים לב לכל הקללות, הגסויות והאיברים הפנימיים שנשפכים. הקומיקס מספר על Bear, בובת דובי קטנה אבל קשוחה (כולל סיפורי גבורה ממלחמות עבר), ועל לושקין, החתול שמתעלל בו. לושקין הוא חתול… פסיכוטי. וסכיזופרני. והראש שלו מלא בחתולים רוקדים. הוא חי בעולם משלו, ומבלה את רוב זמנו בניסיונות להרוג את Bear, ובזריעת הרס כללי. ובצפייה בפורנו של חתולים באינטרנט. וכמובן, בניסיון להשתלט על העולם (כי אי אפשר בלי ניסיונות להשתלט על העולם). אבל רוב הזמן הוא מתעלל ב-Bear. שניהם מתגוררים עם קארל, בחור אנושי ממוצע שמנסה כמה שפחות להתערב במריבות שלהם.

לא כולם יתחברו אל Bear – הוא מיועד לאנשים בעלי חוש הומור שונה, אבל אני אוהבת אותו. הוא מטורף ומשעשע ומסב לי שעות של הנאה. למרבה הצער יצאו רק עשרה גיליונות (אפשר למצוא אותם בשני ספרים), והיוצר, ג'יימי סמארט לא מתכנן להוציא עוד קומיקסים. אבל אל דאגה, יש לו תוכניות אחרות.

אז מיהו הג'יימי הזה? ג'יימי סמארט הוא בחור בריטי בן כ-30, ומכושר בטירוף. מה שאני אוהבת בו זה שהוא תמיד מחדש. הוא עובד על כל כך הרבה פרוייקטים במקביל, וכולם נפלאים, כך שלא נוצר מצב שאין קומיקס שלו שרץ בכל זמן נתון. כאמור, סגנון הציור שלו מאוד ילדותי, עם קווי מתאר בולטים ועיניים ענקיות, ובהתאם הוא גם יצר כמה קומיקסים לילדים (שמזכירים את Bear מבחינת הטירוף, אבל מתונים יותר משאר הבחינות) -
My Own Genie – קומיקס על ילדה שיש לה ג'יני. התפרסם בחוברת הקומיקס הבריטית The Dandy, ולפי וויקיפדיה, היה הצלחה גדולה.

Space Raoul – סיפורו של גיבור החלל האגדי והרפקאותיו. הוא כנראה הקומיקס האהוב עלי של סמארט (חוץ מ-Bear). התפרסם אף הוא ב-The Dandy.

חוץ מזה, יש גם קומיקסים שלאו דווקא מיועדים לגיל הרך:

Ubu Bubu – סיפור על חתלתול קטן וחמוד שנכנס בו דיבוק שטני (זה יכול להיות גם תיאור של לושקין D:). יצא כקומיקס בהוצאת SLG.

Angry Little Robot – סטריפ על רובוט קטן ואלים ששונא את כולם.

Whubble – סטריפ חדש וחמוד על חתול (יש לו משהו עם חתולים) שעובד במשרד עם חבורה של אידיוטים חביבים.